סיבות לנסיגת חניכיים ללא מחלה
 קיימים מקרים רבים בהם מופיעה נסיגת חניכיים שלא על רקע מחלת חניכיים:
 
1. צחצוח שיניים טראומתי: שימוש במברשת שיניים קשה, תדירות מוגברת של צחצוח והפעלת כוח רב בצחצוח.
 
2. טיפול אורתודנטי (יישור שיניים): כתוצאה מהזזת השיניים במהלך הטיפול, יכול להיווצר מצב בו השיניים נדחפות מחוץ ל"מעטפת העצם" המקיפה אותן, וזה מעלה את הסיכון לנסיגת חניכיים, אשר יכולה להופיע במהלך הטיפול או אחריו, בשן אחת בלבד או במספר רב של שיניים.
 
3. טראומה מכאנית: גירוי כרוני של החניכיים על ידי חפץ זר כמו עגיל של פירסינג, או גירוד של החניכיים עם ציפורן או עיפרון.
 
4. פירסינג: נסיגת חניכיים כתוצאה מפירסינג בשפה.
 
5. תותבות: תותבת נשלפת שלא הותאמה כראוי יכולה ללחוץ על החניכיים ולגרום להן לנזק ולנסיגה בצורה ישירה. כמו כן, התותבת גם יכולה לשמש כגורם אשר צובר רובד ומגרה את החניכיים.
 
6. סגר לקוי של השיניים: במקרים אלו בזמן סגירת השיניים, השיניים לוחצות על החניכיים של הלסת הנגדית וגורמות להן לנזק.
 
7. גירוי כימי: מגע ישיר של חומרים כימיים עם החניכיים, למשל הנחת תרופה ישירות על החניכיים, יכול לגרום לכיבים ובהמשך להתפתחות נסיגת חניכיים.
 
8. חיבור של רקמה בין השפה לחניכיים (פרנום): יש מקרים בהם קיימת בפה רקמה המחברת בין השפה לחניכיים באזור שיניים קדמיות עליונות או תחתונות וגורמת למשיכת החניכיים באותו אזור ולנסיגתן.
  
9. שחזורים דנטליים: במצבים בהם בוצע שחזור (סתימה/כתר) כך שהוא מסתיים מתחת לגובה החניכיים יכול להיגרם גירוי שיביא בסופו של דבר לנסיגת חניכיים.
 
10. אבנית: אבנית שנמצאת מעל ומתחת לחניכיים צוברת רובד ובכך מעודדת נסיגת חניכיים.
 
11. מיקום השיניים ועובי החניכיים: במקרים של שיניים שנמצאות מחוץ לקשת השיניים ו/או במקרים של חניכיים דקות ועדינות יש סיכוי מוגבר לנסיגת חניכיים.
 
12. עישון: מחקרים הראו שאצל מעשנים יש שכיחות גבוהה יותר של נסיגת חניכיים לעומת לא מעשנים, גם בקרב מעשנים ללא מחלת חניכיים.
 
תופעות הלוואי של נסיגת חניכיים
כאב: התופעה השכיחה ביותר היא רגישות יתר של השיניים לקור, חום ומגע מאזור השורש החשוף.
 
פחד מאובדן שיניים: זוהי תופעה שכיחה מאד אצל מתרפאים - החוששים שאובדן הרקמה בשן אחת או יותר מצביע על קיומה של מחלת חניכים כללית שיכולה להביא לאובדן שיניים.
 
אסתטיקה: כאשר נסיגת החניכיים קיימת באזור של השיניים הקדמיות, בעיקר במצבים בהם יש חשיפה של החניכיים בדיבור ו/או בחיוך, ההפרעה האסתטית תהיה בולטת. השיניים נראות ארוכות יותר, מתאר החניכיים נראה אסימטרי, וכמו כן צבע השורש ברב המקרים כהה יותר מהכותרת של השן דבר שמבליט את השן עם הנסיגה.
 
הצטברות רובד ודימום מהחניכיים: לעתים קרובות יש הצטברות של רובד בשיניים עם נסיגת החניכיים. ככל הנראה זה נובע מהימנעות מצחצוח באזור בשל רגישות היתר. הרובד המצטבר גורם לדלקת חניכיים ודימומים ומחמיר את מידת נסיגת החניכיים.
 
עששת שורשים: כאשר שורשי השיניים נחשפים קיימת סכנה להתפתחות עששת על גביהם. 
 סיבות לנסיגת חניכיים ללא מחלה
 קיימים מקרים רבים בהם מופיעה נסיגת חניכיים שלא על רקע מחלת חניכיים:
 
1. צחצוח שיניים טראומתי: שימוש במברשת שיניים קשה, תדירות מוגברת של צחצוח והפעלת כוח רב בצחצוח.
 
2. טיפול אורתודנטי (יישור שיניים): כתוצאה מהזזת השיניים במהלך הטיפול, יכול להיווצר מצב בו השיניים נדחפות מחוץ ל"מעטפת העצם" המקיפה אותן, וזה מעלה את הסיכון לנסיגת חניכיים, אשר יכולה להופיע במהלך הטיפול או אחריו, בשן אחת בלבד או במספר רב של שיניים.
 
3. טראומה מכאנית: גירוי כרוני של החניכיים על ידי חפץ זר כמו עגיל של פירסינג, או גירוד של החניכיים עם ציפורן או עיפרון.
 
4. פירסינג: נסיגת חניכיים כתוצאה מפירסינג בשפה.
 
5. תותבות: תותבת נשלפת שלא הותאמה כראוי יכולה ללחוץ על החניכיים ולגרום להן לנזק ולנסיגה בצורה ישירה. כמו כן, התותבת גם יכולה לשמש כגורם אשר צובר רובד ומגרה את החניכיים.
 
6. סגר לקוי של השיניים: במקרים אלו בזמן סגירת השיניים, השיניים לוחצות על החניכיים של הלסת הנגדית וגורמות להן לנזק.
 
7. גירוי כימי: מגע ישיר של חומרים כימיים עם החניכיים, למשל הנחת תרופה ישירות על החניכיים, יכול לגרום לכיבים ובהמשך להתפתחות נסיגת חניכיים.
 
8. חיבור של רקמה בין השפה לחניכיים (פרנום): יש מקרים בהם קיימת בפה רקמה המחברת בין השפה לחניכיים באזור שיניים קדמיות עליונות או תחתונות וגורמת למשיכת החניכיים באותו אזור ולנסיגתן.
  
9. שחזורים דנטליים: במצבים בהם בוצע שחזור (סתימה/כתר) כך שהוא מסתיים מתחת לגובה החניכיים יכול להיגרם גירוי שיביא בסופו של דבר לנסיגת חניכיים.
 
10. אבנית: אבנית שנמצאת מעל ומתחת לחניכיים צוברת רובד ובכך מעודדת נסיגת חניכיים.
 
11. מיקום השיניים ועובי החניכיים: במקרים של שיניים שנמצאות מחוץ לקשת השיניים ו/או במקרים של חניכיים דקות ועדינות יש סיכוי מוגבר לנסיגת חניכיים.
 
12. עישון: מחקרים הראו שאצל מעשנים יש שכיחות גבוהה יותר של נסיגת חניכיים לעומת לא מעשנים, גם בקרב מעשנים ללא מחלת חניכיים.

רכי הטיפול 
חשוב מאד להבין שהנזק הנגרם לחניכיים כתוצאה מנסיגת החניכיים הוא בלתי הפיך באופן טבעי. הטיפול הכרוך בשחזור החניכיים שאבדו הוא מורכב ולא תמיד אפשרי.
 
ככל שנסיגת החניכיים מאובחנת בשלבים מוקדמים יותר ניתן לעצור את התקדמותה ולהימנע מהצורך בטיפולים מורכבים.
ולכן, בכל מקרה של נסיגת חניכיים, גם אם היא התחלתית ומקומית, יש לפנות למומחה למחלות חניכיים.
 
בבדיקה אצל המומחה מתבצע רישום של מצב החניכיים, נבדקת הסיבה לנסיגת החניכיים ובהתאם לכך נקבעת תוכנית הטיפול המתאימה.
 
בין הנזקים שניתן לטפל בהם ביעילות: הסבר בנוגע לטכניקת הצחצוח הנכונה ושימוש במברשת שיניים רכה, הדרכה להפסקת עישון, העלאת המודעות להרגלים מזיקים והדרכה להפסקתם כמו גירוד החניכיים עם הציפורן.
 
בנוסף, יינתן פעמים רבים טיפול אורתודונטי, בעיקר במקרים בהם נסיגת החניכיים מופיעה בשן הנמצאת בעמדה קדמית לשאר השיניים בקשת או במקרים בהם כתוצאה מהפרעה בסגירת השיניים נגרמת טראומה לחניכיים.
 
במתרפאים שעברו טיפול אורתודונטי חשוב מאד להקפיד על הגיינה אורלית טובה וצחצוח לא טראומתי על מנת שלא תתפתח נסיגת חניכיים.
 
טיפול במחלת החניכיים
לפני שמגיעים לאופציה הניתוחית, יש כמה דברים שניתן לעשות לפני:
 
חיתוך הרקמה מושכת החניכיים - פרנקטומי : פרוצדורה פשוטה יחסית אשר מטרתה לעצור את התקדמות הנסיגה ולהקל על תיקונה בהמשך (במידת הצורך). 
 
טיפול בתופעות המלוות את נסיגת החניכיים: טיפול ברגישות היתר בשיניים-הדרכה לשימוש בייתי יומיומי בתכשירים להורדת הרגישות.
 
 טיפול בעששת שורשים.
 
 שיפור מראה אסתטי על ידי שיקום השיניים עם כתרים/ ציפוי חרסינה.

טיפול כירורגי בנסיגת חניכיים
ניתוח השתלת חניכיים לכיסוי פני שטח השורש החשופים - ניתוח זה מבוצע במקרים בהם כתוצאה מנסיגת החניכיים יש רגישות יתר של השיניים ו/או הפרעה אסתטית ו/או נטייה לעששת בשורשים.
 
זהו ניתוח מורכב הדורש מיומנות גבוהה של הרופא המטפל ומטרתו לשחזר את החניכיים שאבדו כתוצאה מנסיגת החניכיים. בניתוח זה מכסים את פני שטח השורש החשוף ברקמה, רקמה זו עוברת תהליך ביולוגי של "קליטה" באזור המושתל ולאחר מספר שבועות מתקבל מראה חניכיים טבעי ואסתטי.
 
הרקמה המושתלת יכולה להיות ממקורות שונים:
1. מהמתרפא המנותח עצמו: הרקמה נלקחת מהחך, ונחשבת לרקמה המועדפת לטיפול. יחד עם זאת, הדבר כרוך בחוסר נוחות וכאב רב יותר למתרפא בשל הצורך בניתוח באזור נוסף בפה.
 
2. רקמה ממקור אדם: מתקבלת מ"בנק רקמות".
 
3. מטריצת קולגן תלת מימדית: ממקור החי המחקה את שתל החניכיים האנושי, דוגמת Mucograft. מחקרים הראו שאחוז כיסוי השורש המתקבל בשימוש במטריצת הקולגן דומה לזה המתקבל בשימוש ברקמה הנלקחת מהמתרפא עצמו. היתרון בשימוש בחומר זה הוא שאין צורך בניתוח של החך.
 
ניתוח כזה יבוצע רק במצב בו החניכיים בריאים, ללא דלקת ועם הגיינה אורלית טובה, במתרפאים שלא מעשנים ולאחר שליטה על הרגלים מזיקים כמו צחצוח שיניים טראומתי.
  
סיכויי ההצלחה לכיסוי מלא של השורש תלויים בחומרת נסיגת החניכיים, המוגדרת על פי קריטריונים של מידת חשיפת השורש ומידת אובדן העצם התומכת בשיניים. במקרים של נסיגת חניכיים מתקדמת המלווה באובדן רב של העצם התומכת לא ניתן להשיג כיסוי חניכים מלא של השורש החשוף.